כיצד לעשות מאסטרינג

מאסטרינג – מה זה בכלל...?

1. מאסטרינג - הוא עיבוד סאונד הגורם למקבץ שירים להיאסף יחדיו לאלבום ולהעניק תחושת שייכות לשירים מבחינת:
   סאונד | עוצמה שווה | התייחסות לזמן התחלה/סיום של כל קטע כך שתווצר "זרימה" נכונה בין השירים!
   
   בכדי לבצע תהליך מאסטרינג מקצועי - בדיוק כמו כל שלב בתהליך הפקה מוזיקלית - לא מספיק שיהיו ברשותיינו מיטב המכשירים, אלא מיומנות מאד מקצועית בתחום.
   מאסטרינג, הוא לא אוסף של מכשירים שהמוזיקה עוברת דרכם - אלא אומנות המחייבת הבנה רחבה בסגנונות הפקה שונים ומגוונים.
   

מדוע אנחנו זקוקים למאסטרינג, וכיצד הוא נוצר?

1. אם תקשיבו להקלטות מלפני 20 או 30 שנה ומטה לעומת הקלטות שהופקו ב-15 השנים האחרונות תבחינו מיד בהבדל מבחינת העוצמה וצבע הסאונד.
   הסאונד מגיע לכם "ישר לבטן או לפנים" וכל השירים מאוחדים "כחטיבה" מאוחדת...!
   זה פשוט נשמע יותר טוב ולא כמו סקיצה אלא כאלבום מלוטש...!
   גדול יותר, "שמן" יותר וחזק יותר. כל זאת נעשה בעזרת מכשירים כגון: אקולייזר, קומפרסור, לימיטר ועוד...שבהמשך אפרט.
   
   תהליך היווצרות המאסטרינג:
   עד שנת 1948 הקליטו ישירות לתוך תקליט "וניל" ללא כל פעולה נוספת.
   באותה שנה בדיוק (1948) חברת Ampex הציגה את טייפ ההקלטות הראשון מסוגו. בעקבות המצאה זו היה צורך לאחר סיום ההקלטות לבצע המרה של החומר המוקלט על טייפ הסלילים, לתקליט וניל. זו תחילתו המוקדמת מאד של תהליך המאסטרינג.
   
   בשנת 1955 Ampex שחררה את "Sel-Sync" שאפשר לבצע הקלטה מרובת ערוצים - באנגלית Overdub.
   שינוי זה חידד את ההבדלים בין הקלטות אולפן לבין תהליך המאסטרינג.
   
   בשנת 1957 פורמט הקלטת סטריאו נהיה מסחרי וגרם לתעשייה "להמריא לגבהים חדשים"...!
   בשלב זה אנשי המאסטרינג החלו להיות בעלי השפעה רבה כתוצאה משימוש נבון ויצירתי עם אקולייזרים וקומפרסורים.
   
   אם הגיעו של ה-CD לעולם בשנת 1982 אנשי המאסטרינג אולצו לעבור "לעולם" הדיגיטלי אך עדיין השתמשו בציוד אנלוגי מתקופת תקליטי הוניל.
   בשנת 1989 יצאה לעולם תכנת המאסטרינג הראשונה Sonic Solution Workstation ומשם זה המשיך להתפתח עד הלום.
   
   בשנת 1999 הגיע לעולם פורמט הסראונד 5.1 והקלטה באיכות דגימה 48,000/96,000Kz ובנוסף 24Bit. התרחשות זו לקחה את אנשי הסאונד לרמת קריאיטביות גובהה ביותר.

האם אני יכול לבצע מאסטרינג בבית?

1. בדיוק כמו ביצוע המיקס/הקלטה, נגינה, עיבוד ועוד...מה שיגרום לפעולה מסויימת להישמע מקצועית בנוסף לציוד מאד משוכלל הוא נסיון המפיק...!
   הרי לכל אחד כיום שמתעניין בתחום ההקלטות יש בבית (לפחות) מחשב עם תכנת הקלטה במקרה המינימלי או אולפנים בייתים ברמות שונות.
   
   כאשר אנו מעוניינים להוציא לאור אלבום מקצועי שישודר במדיות השונות כגון: רדיו, טלוויזיה, אינטרנט או כל מכשיר שמע אחר – אנו חייבים להגיע לתוצאה מקצועית, שלא משנה היכן האלבום שלנו נשמע: ברכב, מערכת סטריאו גדולה, יוטיוב, רדיו, טלוויזה ועוד....הוא חייב להישמע טוב!
   
   בכדי שאנו נקבל את מבוקשנו – יהיה זה חובה ללכת למפיק מקצועי בכל שלבי ההפקה וכמובן שנושא זה רגיש פי כמה בשלב המיקס והמאסטרינג. לאלא מכם שלא קראו את סדרת המאמרים בנושא בחירת אולפני הקלטות, הנכם מוזמנים לקרוא מאמרים חשובים אלו הכוללים טיפים מאד חשובים שיחסכו לכם כסף וכאב לב!

מהם מעבדי הסאונד העקיריים בהם משתמש איש המאסטרינג?

1. חשוב להדגיש כי אולפן מאסטרינג/הקלטות מקצועי מציוד במכשירים אנלוגיים איכותיים מאד מעבר לכל מעבדי התכנה.
   
   מכשירים אלו מאד יקרים, ולדוגמה: קומפרסור למאסטרינג אחד יכול להגיע למחיר של 50,000ש"ח...!
   לפניכם פירוט המכשירים העיקריים בהם אני משתמש באולפן המאסטרינג שברשותי, מטרת השימוש ומה תפקידו של כל פרמטר במכשיר.
   

קומפרסור - Compressor

1. מכשיר המעניק שליטה על המרווח הדינאמי של כלי ובמקרה שלנו על כל המיקס.
   הקומפרסור למעשה מגביר את החלקים השקטים יותר בערוץ (כתוצאה מהנתחה של העוצמות החזקות יותר).
   
   מהירות שחרור/התקף
   של המכשיר ישפיעו באופן נמרץ ביותר על אופן הדחיסה. פרמטר זה משפיע על מהירות התגובה של הקומפרסור לסאונד המוקלט בערוץ. לכל כלי ישנם העדפות שונות לכיוון תקיפה/שחרור, לדוגמה:
   תופים - הם בעלי התקף/שחרור מהירים מאד. אם נכוון את הקומפרסור לתקיפה מהירה של הסאונד אנו נקבל "צבע" מאד דחוס ללא "אוויר" כלומר, תחילת כל מכה בתוף תהיה תשמע דחוסה ללא שום זכר לצליל המקור.
   
   סף עוצמה:
   כל עוצמה שעברה את סף הדחיסה שאותו הגדרנו במכשיר - באופן אוטומטי תתבצע הנחתה של וויליום לפי היחס אותו הגדרנו מראש, כלומר:
   אם הגדרנו יחס של 1:4 זאת אומרת על כל דיבי אחד שנכנס למכשיר ישנה הנחתה של 4 דיבי. ושוב, הכל מושפע מהגדרת הסף. על ידי כך, יהיה איזון יותר משמעותי בין החלקים החזקים/חלשים בערוץ וכל הקטע ישמע חזק ומאוחד הרבה יותר.
   
   עוצמת יציאה:
   לאחר שבצענו הנחתה זו או אחרת באמצעות המכשיר, אנו נכוון את עוצמת היציאה של הקומפרסור כך שנעניק לסאונד פיצוי לאחר ההנחתה שבוצעה וכך נקבל סאונד יותר עשיר. הערה – לכל קומפרסור (או מכשיר אחר) יש את הצבע המיוחד לו...! חשוב לדעת לבחור את הקומפרסור הנכון לביצוע פעולה זו, אחרת אתם לא תבינו מדוע אתם לא מקבלים את התוצאה שרציתם מלכתחילה.
   

אקולייזר - Equalizer

1. אקולייזר – המכשיר בשימוש השכיח ביותר בתהליך המאסטרינג בשיתוף הקומפרסור.
   אקולייזר המיועד למאסטרינג שונה מזה המיועד למיקס/הקלטות בכך שהוא מאפשר הנתחתה/הגברה במרווים של 0.5 דיבי.
   הסיבה לכך: כל שינוי קטן בתדר מסויים משפיע על כל המיקס ולכן אנו חייבים להיות מאד זהירים.
   תנסו להגביר 3Db (בתדר מסויים) על המיקס שלכם ותבינו מה כמות ההשפעה שתקבלו...!
   
   אנו משתמשים באקולייזר פרמטרי, המאפשר 3 פרמטרים: שינוי תדר | מסנן נמוכים/גבוהים | רוחב סרט.
   כל מכשיר מעניק לנו "צבע" אחר לסאונד ולכן אתם תמצאו באולפני מאסטרינג כמה אקולייזרים מחברות שונות, בכדי לתת לאיש המאסטרינג את יכולת הבחירה המתאימה ביותר (מבחינת סאונד) לפרוייקט. אקולייזרים פופולריים לשימוש באולפן מאסטרינג מקצועי הם:
   
   * GML8200
   * Weiss EQ1
   * Avelon2055
   * Manley Massive Passive
   * Z-Sys Z-Q1
   

לימיטר - Limiter

1. בשונה מהקומפרסור שמאפשר לנו לשלוט על הדינמיקה של השיר מכשיר הלימיטר מגביר את העוצמה הכללית של השיר על ידי שליטה והנחתה של פיקים לאורך השיר.
   אחד הפרמטרים החשובים בלימיטר הוא מהירות "שחרור" הסאונד. אנו חייבים להתאים את הפרמטר הנ"ל לאופי השיר אחרת תתקבל תוצאה שתגרום לשיר נזק מבחינת הסאונד.
   
   בתהליך המאסטרינג הלימיטר יגיע אחרון בשרשרת הסאונד.
   *ישנם עוד מכשירי עיבוד שונים ומגוונים שאולפן מאסטרינג משתמש בהם, אך רשמתי לכם את 3 המכשירים הנפוצים ביותר בתהליך הנ"ל.

מהם סדר התהליכים להפקת מאסטרינג לאלבום מוזיקלי?

*

1. * סדר השירים באלבום – חשוב לתכנן את סדר השירים באלבום בכדי ליצור חיבור מושלם בין השירים מבחינת:
   סאונד | אווירה | והקשר מוזיקלי.
   
   * חשוב להבין "לאן אנו שואפים להגיע" בתוצאה הסופית (בדיוק כמו בשלב ההפקה), ורצוי לשמוע רפרנסים שונים מהתעשייה.
   
   * בדיקה התחלה/סיום של כל שיר ומשך הדעיכה לאחר סיום כל שיר, לפי ההקשר המוזיקלי שלו באלבום.
   
   * ייצוא הקבצים לשיכפול לפי הפורמט הדרוש:
   CD 44,100Khz 16Bit
   DVD 48,000Khz/96,000Khz 24Bit