דף הבית  »  מעבדי סאונד - הסברים »  המדריך המלא - לימיטר

המדריך המלא - לימיטר

כל מה שאתה צריך לדעת אודות מעבד הסאונד - לימיטר


מאת: דודי תמיר | 10/11/2014





מוזמנים לשתף אם אהבתם את המאמר



לימיטר - מדריך מקצועי


הקדמה:
בהמשך למאמר המקיף ביותר בנושא קומפרסור שמע - כעת נעסוק במעבד הסאונד לימיטר.

מאמר זה מקיף באופן מלא את המידע אודות ה-לימיטר ומחולק לפי הנושאים הבאים:


1 מהו לימיטר וכיצד הוא משפיע על הסאונד?
2 מהו הקשר וההבדל בין לימיטר ל-קומפרסור?
3 מתי משתמשים ב-לימיטר?
4 מהם הפרמטרים של הלימיטר וכיצד לבצע תהליך זה בפועל?
5 Single-band & Multi-band Limiter - מה ההבדל ובמה כדאי לבחור?
6 טיפים לביצוע Limiting בתהליך המאסטרינג או על ערוץ בודד

מאמר זה הוא חלק מתוכנית הלימודים ב- קורס סאונד והפקה 1 על 1 של האולפן.

מהו לימיטר וכיצד הוא משפיע על הסאונד?

  1. מהו לימיטר?
    לימיטר הוא למעשה כמו "חומה" עבור עוצמת אודיו. כאשר אות אודיו מגיע לנקודת הסף (Threshold) שאנו הגדרנו במכשיר = הוא לא יעבור נקודה זו.
    תחשבו על כך כמו דוושת הגז במכונית אשר הגדירו מראש כי לא משנה כמה נלחץ על דוושת הגז, המהירות לא תעלה מעבר ל-55 קמ"ש אם כך הגדרנו מראש. כך בדיוק מתפקד לימיטר. בעבר, לימיטר אנלוגי היה פחות אגרסיבי ופעולה זו הייתה "רגועה" יותר.
    כיום, Plug-In limiters נקראים גם "Brick Wall Limiter" - לא משנה כמה אות אודיו חזק בנקודות מסוימות, הוא לא יעבור אותן מעבר לנקודת הסף אשר הגדרנו.

    כיצד הוא משפיע על הסאונד?
    כיצד לימיטר משפיע על הסאונד? כדי להבין כיצד לימטר משפיע על הסאונד מומלץ להבין תחילה, כיצד עובד קומפרסור שמע.
    באופן כללי - עוצמת ה-Peak הגבוהה ביותר של הערוץ מעידה על מקסימום עוצמה אפשרית במערכת דיגיטלית.
    עוצמות אלו (Peak) הם נקודות גל מהירות ביותר ( הן גם לא מעידות על עוצמת גל אודיו - מה שמשתמשים רבים כל כך חושבים) ולכן, ניתן לבצע הנחתה של כמה db ללא עיוות סאונד. על ידי הנחתה של נקודות Peak אלו העוצמה של הערוץ תהיה חזק הרבה יותר.


    בכל המכשירים החדשים - Digital Limiter ניתן באופן קל מאוד להגיע לעוצמת סאונד חזקה מאוד (יותר מידי הייתי אומר וכך גם שאר אנשי סאונד גדולים בכל העולם). עצמות הסאונד אשר הגענו אליהם מאז שנות ה-2000 ועוד להיום הגיע למקסימום מטורף או "מלחמת רעש". המוזיקה נשמעת דחוסה עם דיסטורשיין וללא מרווח דינמי משום כך המציאו את הסטנדרט החדש לעוצמת שידור והגשת חומרים לתקשורת EBU R128 BS.1770.
    ואם אסכם זאת במשפט קצר - בשנים הבאות אנחנו נתחיל לחזור לעיבוד סאונד בעוצמה שהייתה בשנות ה-80.

    פונקציית "Look-Ahead"
    ניתן להגיע באופן קל ופשוט עם המכשירים החדשים לעוצמת אות חזקה מאוד על ידי פונקציית "Look-Ahead".
    פעולה זו - "Look-Ahead" מבצעת עיכוב קל לסאונד אשר נכנס למכשיר (2 מאיות השנייה בערך) וכתוצאה מכך המכשיר יכול לצפות את נקודות העצמה הגבוהות (Peak) ולבצע הנחתה מוקדמת. מכשירי לימיטר אנלוגי אינם מאפשרים פונקציה זו - לכן, תהליך זה נעשה "IN THE BOX" כלומר, בתוך התכנה בעזרת מכשיר לימיטר דיגיטלי Plug-In בתהליך מאסטרינג אנלוגי. על ידי כיוון נכון של הפרמטרים במכשיר זה, אנו נצליח להרים את עצמת אות האודיו בכמה DB רק בגלל הנתחתה של נקודות עוצמה אלו - Peak.

מהו הקשר וההבדל בין לימיטר ל-קומפרסור?

  1. מהו הקשר וההבדל בין לימיטר ל-קומפרסור? מה המשותף בין לימיטר ל-קומפרסור?
    גם קומפרסור וגם לימיטר מבצעים ויסות לסאונד - מצמצמים את הטווח הדינמי.
    בוודאי יצא לכם לקרוא/לשמוע כי קומפרסור יכול לתפקד כמו לימיטר על ידי שינוי הגדרות במכשיר.
    באופן תיאורטי ומעשי במידת מה יש קשר בין ה-2 אך למעשה רבים אינם מבינים את ההבדל המשמעותי!
    בתהליך מאסטרינג ומיקס 2 מכשירים אלו משנים את נקודת ה-Peak ובנוסף היחס של הטווח הדינמי.

    קומפרסור לעומת לימיטר משנה את הסאונד באופן ניכר אך יחד אם זאת, שימוש אגרסיבי מאוד ב-לימיטר יגרום לנזק, בעיקר בתהליך מאסטרינג על ידי משתמשים לא מקצועיים.

    קומפרסור:
    משנה את הטווח הדינמי.
    * על ידי שינוי הטווח הדינמי אנו מבצעים הגברה והוספת Punch (סאונד התקפי יותר) בתחום התדרים הנמוכים (LOW) ותדרי אמצע (MID).
    בכל פעם שאנו מכוונים את היחס (threshold) ב-קומפרסור (Ratio) מעל 10:1 או infinity (ללא גבול). התוצאה תחשב כ-Limiter אך באופן שונה בכל הקשור לאופן הדחיסה. בנוסף - נכוון את מהירות ההתקף (attack) לזמן תגובה הכי מהיר שניתן להגדיר באותו מכשיר. * חשוב להזכיר - גם לאחר הגדרות אלו, קומפרסור לעולם אינו יעניק לסאונד את אותו האפקט כמו לימטר.

    לימיטר:
    עם זמן תגובה מהיר מאוד (1-2 דגימות) וזמן שחרור מהיר מאפשר הגברה של כמה DB ללא שינוי בסאונד.

    מהו השפעתו של limiter על הסאונד לעומת קומפרסור?
    כל מכשירי הלימיטר גורמים ריכוך, עיגול להתקף הסאונד (attack) - על ידי כך הסאונד הממוצע (RMS) והעוצמה נעשת חזקה יותר.
    ככל שתבצע limiting במידה קטנה, כך שהסאונד יהיה נקי ומלא חיים, אלא אם אנו מעוניינים לקבל סאונד עם התקף רך - softer transients.
    בתהליך מאסטרינג אידיאלי - הלימיטר אמור להיכנס לפעולה ברגעים של נקודות Peak ספורות.
    אנו נשמע באופן ברור דיסטורשן בתהליך limiting כאשר הערוץ או מיקס מכיל מעט מאוד נקודות peak, מדוע?
    מכשיר limiter אינו מתוכנן להגיב ל-RMS (עוצמה ממוצעת) של המוזיקה.
    כאשר נבצע limiting אשר מתייחס במכוון לעוצמה ממוצעת הסאונד המתקבל יהיה אגרסיבי או מלא "כעס" אם לנסות לדמות זאת להרגשה.

    בתהליך המאסטרינג ישנם שירים אשר יכולים להכיל הגבר של 6 דיבי בעוד אחרים 1 דיבי.
    זה תלוי בסגנון המוזיקה, מיקס, כמות הערוצים ועוד.
    כאשר אנו מעוניינים לבצע הגברה של קטע מוזיקלי - אם קיימים בו רגעי עוצמה קצרים מאוד (transients) לדוגמא:
    קצב תופים חזק במיוחד במהלך שיר. איש מאסטרינג מקצועי יכול לבצע הנתחתת עוצמה רגעית בקטע זה בעזרת עריכה בתכונה - כך היא לא תהיה מורגשת לאוזן האדם. פעולה זו מאפשרת לנו לבצע הגברה של השיר ללא דיסטורשן אשר היה יכול להיווצר על ידי לימיטר. זהו תהליך ראשון שאנו צריכים לשקול במידה וקיבלנו קובץ לא איכותי כתוצאה מעיבוד סאונד אגרסיבי.

    סיכום: ההבדל בין לימיטר לבין קומפרסור?
    למרות שאנו יכולים להגדיר את הקומפרסור לתפקד כמו לימיטר - עדיין ישנם הבדלים חשובים שיש לקחת בחשבון ומאותן סיבות אנו משתמשים בתהליך ביצוע מאסטרינג מקצועי ב-2 מעבדי סאונד אלו.
    לימיטר מאופיין על ידי:
    * זמן התקף (attack) אפס - קומפרסור אינו מאפשר זאת.
    * מתבצע ויסות רק בנקודות ה-Peak (נקודות גל מהירות ביותר) לעומת קומפרסור אשר מתייחס לעוצמה ממוצעת RMS.
    * כמות הדחיסה אינה נקבעת לפי יחס דחיסה (Ratio) אלא לפי נקודת "תקרה" שאותה אנחנו קובעים.
    * רוב אנשי מאסטרינג משתמשים בקומפרסור באופן מכוון לשינוי הסאונד לעומת לימיטר, איתו נרצה לבצע הגברה של הסאונד תוך שינוי מינימלי של הסאונד. זו הסיבה מדוע לימיטר משמש בתהליך המאסטרינג ולא בתהליך המיקס.

מתי משתמשים ב-לימיטר?

  1. מערכות סאונד להופעות/אולפן להגנה על מערכת הרמקולים
    מתי משתמשים בלימיטר? מערכת שמע מקצועית היא דבר יקר מאוד בנוסף, אנחנו לא רוצים למצוא עצמנו לאחר כל הופעה או עבודה באולפן הולכים ומחליפים אלמנטים למערכת הרמקולים שלנו. במערכות סאונד יקרות נהוג להכניס לימטר כדי למנוע אפשרות של Peak הרסני. כיום, רוב הרמקולים האולפניים מגיעים עם מגבר פנימי (רמקולים מוגברים) ולימטר פנימי.




    ב-תהליך המאסטרינג
    מעבד הסאונד בסוף שרשרת הסאונד בתהליך המאסטרינג הוא Limiter.
    הוא נועד להגביר את הסאונד הכללי של ערוץ המאסטר בכמות DB גדולה מאוד כיום (לצערי).
    כאשר אנו מבצעים limiting חשוב לדעת מהיא הכמות אשר תגרום לסאונד להיות חזק אך לשמור על סאונד "נקי" ללא עיוות.
    משתמשים חדשים או לא מקצועיים יגרמו נזק על ידי תהליך זה כך שהקטע שלהם ישמע דחוס, לא דינמי ועם דיסטורשיין.
    בשנים האחרונות מתחוללת "מלחמת רעש" בכל הקשור לעצמת אודיו לא נסבלת אשר גורמת למוזיקה להישמע דחוסה מידיי וללא מרחב דינמי.

    במקרים מיוחדים על ערוץ 1 או 2 בתהליך המיקס
    שימוש נרחב עם מכשיר זה בשלב המיקס אינו מומלץ משום שהוא מצמצם באופן קיצוני את המרחב הדינמי.
    אנחנו לא רוצים לגרום לכל ערוץ להישמע דחוס וללא מרחב דינמי - לכן, לפי הצורך האמנותי אנו נבצע עיבוד סאונד שכזה לערוץ 1-2 מקסימום.
    לדוגמא:
    אם נרצה סאונד גיטרה בס ללא מרחב דינמי (ממש דחוס) או תופים עם סאונד מאוד אגרסיבי כערוץ בסיסי או בתור דחיסה מקבילה.
    הכל תלוי בסגנון המוזיקלי וכיצד משתלב הערוץ בתוך המיקס.

מהם הפרמטרים של הלימיטר?

  1. Avid prolimiter
    *** לא כל הפרמטרים אשר רשומים כאן מופיעים בכל לימיטר זה או אחר.
    אין זה מעיד על איכות המכשיר אלא תכנון שונה של חברת התכנה/חומרה.
    לצורך המאמר/לימוד - אני אציג את כל הפרמטרים האפשריים.
    אם תבחרו לימטר זה או אחר יהיה לכם מושג במה מדובר.


    נקודת סף או עוצמת כניסה - Threshold/Input Meter
    ברגע שהסאונד מגיע לנקודת סף מוגדרת - הסאונד לא יכול לעבור אותה.
    ככל שאנו מורידים את נקודת ה-threshold כך גם גוברת עוצמת הכניסה.

    עצמת יציאה אוטומטית - Output gain
    בשונה ממכשיר הקומפרסור כאן עוצמת היציאה מושפעת מכמות ההנחתה ובעקבות כך עוצמת היציאה גוברת.
    ניתן להוריד את עצמת היצאה כדי שלא נגיע ל-Peak.
    בלימיטר של חברת Waves פרמטר זה נקרא - Out Cilling.

    זמן התקף - Attack
    פרמטר חשוב מאוד (בדיוק כמו בקומפרסור) אשר יכול לגרום לסאונד הכללי להישמע רע או טוב. ככל שזמן ההתקף של המכשיר יהיה מהיר יותר, כך ה-Transient (התקף ראשוני וחזק של צליל) יהיה דחוס יותר.

    זמן שחרור - Releas
    פרמטר חשוב מאוד (בדיוק כמו בקומפרסור) אשר יכול לגרום לסאונד הכללי להישמע רע או טוב. * כלל חשוב - קצב השחרור צריך להיות מותאם לקצב המוזיקה - אחרת, הסאונד לא "ינשום" יחד עם הקצב והעוצמה תהיה פחותה.

    Attenuation Meter - מד הנחתה
    מד שמראה את כמות הוויסות ב-db. כל שעוצמת הכניסה תגבר - על ידי הורדת נקודת הסף (Threshold) כך עוצמת ההנחתה תגבר.
    גם אם נשתמש בסוג Multiband Limiter (בהמשך המאמר אני עוסק בסוג זה של לימיטר) מדד זה משקף את הנחתה של כל מרחב התדרים.

    כפתור Link
    מקשר בין כפתור ה-threshold לבין Output gain. אם כפתור ה-Link לחוץ, 2 פרמטרים אלו יהיו מסונכרנים וישפיעו אחד על השני באותו יחס.

    Look-ahead
    "Look-Ahead" - המכשיר מבצע עיכוב קל לסאונד אשר נכנס למכשיר (2 מאיות השנייה בערך) וכתוצאה מכך המכשיר יכול לצפות את נקודות העצמה הגבוהות (Peak) ולבצע הנחתה מוקדמת. זהו אלגוריתם מובנה ולא כפתור במכשיר עצמו. לימיטר אנלוגי אינו מכיל פונקציה זו ולכן ביצוע Limiting בשלב המאסטרינג מתבצע על ידי מכשיר לימטר דיגיטלי אשר מעניק תוצאה הרבה יותר טובה מבחינת עוצמה או עיוות סאונד.

    saturation/ Character
    הוספה של רוויה (חום אנלוגי) לסאונד ללא הוספת עוצמה. פרמטר זה מתווסף לפני ביצוע limiting.

    מד - LUFS
    LUFS - משקף את עוצמת אות האודיו לפי הסטנדרט החדש למדידת עוצמה לשידורי רדיו/טלוויזה EBU R128 BS.1770.

    הפרמטרים הקשורים אשר יכולים להיות מוצגים:
    Integrated - LUFS העוצמה הכללית של כל קטע הסאונד.
    LU - Range ההבדל בין החלק השקט ביותר לחלק החזק ביותר.
    True Peak - DB מראה את ה-Peak של עוצמת היציאה ב-DB. בעבר, השתמשנו ב-Sample peak אשר אינו מדוייק.
    Short Term - LFUS מראה את מד העוצמה לטווח קצר.

    Dithering | Noise Shaping | quantize a signal
    תהליך dithering במאסטרינג
    dithering
    הוספת "רעש" לערוץ האודיו כך שאנו מונעים בעיות קוונטיזציה של אות דיגיטלי בזמן הורדת טווח דינמי.
    טווח דינמי = word-length או bit depth.
    טווח דינמי ב-24 ביט מעניק לנו 144DB מרווח דינמי | 16 ביט מעניק 96DB מרווח דינמי.
    כאשר אנו מבצעים מאסטרינג מקובץ 24Bit לפורמט CD 44.100Khz 16Bit - אנו צריכים להשמש בתהליך זה.

    אם אנו לא נבצע תהליך זה בעת ירידה מ-24 או 32 ביט ל-16 ביט, התוצאה:
    * במוזיקה קלאסית בא יש מרווח דינמי גדול מאוד - מומלץ מאוד לבצע Dithering.
    * אם מדובר בקטע בעל מרווח דינמי קטן מאוד (שיר רוק, פופ וכו') לא נרגיש בהבדל - אך לא יזיק לבצע פעולה זו.
    * רעש דיסטרושיין יהיה מורגש הרבה יותר בזמן התחלה (fade-in) או סיום (fade-out) או בחלקים שקטים.

    Noise shaping
    פרמטר זה עובד במקביל ל-dithering כחלק מתהליך ה- quantization (הורדה באיכות ה-bit-depth).
    המטרה של - Noise shaping: להגביר את יחס אות לרעש כתוצה מפעולת ה-quantization.
    תהליך זה מתבצע על ידי תיקון טעויות גל שנוצרו על ידי quantization ו-dithering.
    רעש זה מתווסף לתדרים נמוכים וגבוהים מאוד אותם קשה מאוד לשמוע.

    quantization
    קובע לאיזה איכות bit-depth נרד: 16 - 18 - 20.
    פרמטר dithering חייב לפעול על מנת שפעולה זו תתבצע.
    לעומת זאת - אנו יכולים לבחור האם להוסיף Noise shaping לתהליך או לא.

    ***תהליך dithering חייב להיות האחרון בשרשרת הסאונד בזמן תהליך מאסטרינג - ורק אם הקובץ צריך להיות באיכות bit depth נמוכה יותר!

Single-band & Multi-band Limiter - מה ההבדל ובמה כדאי לבחור?

  1. Single-band limiters
    Single-band VS Multi-band Limiter לימיטר מסוג זה משפיע על כל ספקטרום התדרים בו זמנית. כלומר, לא משנה איפה מופיע עוצמת ה-Peak, הנחתה תתבצע על כל מרחב התדרים. כתוצאה מכך, יכול להיווצר מצב, לדוגמא: תוף רגל (bd) נשמע חזק מאוד במיקס ולאחר ביצוע Limiting התדרים הנמוכים (עליהם שולט תוף הרגל) משפיעים על כל הספקטרום וכתוצאה מכך מתקבל אפקט 'pumping'. קצב ה-BD שולט באופן קיצוני על כל תכולת התדרים ומתקבלת תזוזת ווליום לא רצויה סוג של "נשימה" לא תואמת.


    Multi-band Limiters
    לעומת זאת Multi-band Limiters מחלק את אות האודיו לכמה יחידות על מרחב התדרים 20Hz-20Khz.
    לדוגמא: Low | Low-Mid | High-mid | High (ניתן להחליט את נקודות החלוקה לפי הצורך שלנו)
    אם נשווה את פעולת הלימטר עכשיו לאותה דוגמא בסעיף הקודם עם bd חזק מאוד במיקס, במקרה זה, רק החלק הנמוך (Low) יושפע ושאר התדרים ישארו ללא השפעה.

    ניתן להשתמש בסוג כזה של לימיטר בתור אקולייזר דינמי:
    נניח שאנו נרצה להגביר את תחום התדרים הנמוכים, לדוגמא: 100Hz.
    1 אם נבצע זאת בעזרת EQ רגיל, אנו נצמצם את המרווח הדינמי.
    2 אם נבצע זאת בעזרת Multi-band Limiters:
    תהיה לנו שליטה מדוייקת על מרווח דינמי על ידי הנחתה של נקודות ה-Peak והגברה עוצמה רק בתחום התדרים הרצוי.
    למעשה, הגברת העוצמה על ידי הגברת תחום התדרים הנמוך בלבד.

    אז איזה לימיטר יותר טוב לשימוש?
    קל להבין ש-Multi-band Limiters יעניק לנו שליטה טובה מאוד, בעיקר בזמן ביצוע מאסטרינג. כמו כן, משתמש ללא ניסיון וידע יכול להרוס את הסאונד על ידי כיוון לא נכון או מתאים של הפרמטרים השונים.
    אם אנחנו החלטנו לבצע Limiting על ערוץ בודד בתוך המיקס - לימיטר רגיל יבצע את העבודה מעולה בתוספת EQ וכו'.
    ערוץ מיקס מקצועי אמור להכיל את כל מרחב התדרים - לכן, חלוקת התדרים במכשיר הלימיטר עצמו תעניק לנו שליטה מלאה.

    אם אני מבצע מאסטרינג עבור מיקס מעולה ללא בעיות - לימיטר רגיל יכול לעבוד טוב.
    לצערי, אני מקבל פעמים רבות מיקסים עם בעיות כאלה ואחרות אשר דורשים טיפול רציני הרבה יותר.
    אם אני מגיע למצב בו אני חושב שיש בעיה או בעיות רציניות במיקס, (עיבוד, נגינה, מיקס - ממש לא טוב) אני מציע ללקוח לבצע תיקונים או להביא לי את כל הסשן לביצוע מיקס חדש מההתחלה.

טיפים לביצוע Limiting בתהליך המאסטרינג או על ערוץ בודד

*

  1. כיוון עוצמת היציאה
    לפני הכל תכוונו את עוצמת היציאה של המכשיר ל-מינוס 0.2 לבין 0.5!
    להגיע ל-0Dbfs עם Sample peaks לאורך כל הקטע = אסון.
    כמו שכתבתי במאמר יסודות חשובים בסאונד, Sample peaks אינם מעידים כלל על עוצמה ולכן חשוב מאוד להימנע כבר בהתחלת התהליך להגיע אליהם. בנוסף לכך, אנחנו נמצאים בעידן חדש - שליחת מוזיקה לפי סטנדרט עוצמה EBU R128 BS.1770. אם עד היום שלחנו קבצים ברמת עוצמה לפי ממוצע RMS (אשר יכולה להגיע עד ל: -8.6 RMS, וזה לא מחמיא...) בעידן החדש (לצורך המחשה) העוצמה תהיה מינוס 23 LUFS (דומה ל-מינוס 23RMS באופן כללי).

    להשתמש בכתפור הלינק
    לא הרבה משתמשים בפונקציה זו וחבל.
    אם נשווה את עוצמת הכניסה והיציאה = אנו נשמע באופן ברור כיצד משפיע כמות הדחיסה של הלימיטר על קובץ הסאונד.
    לאחר שאנו שומעים זאת באופן ברור, נוכל להגביר את עוצמת היציאה חזרה ל-מינוס 0.2 לבין 0.5.
    פעמים רבות ניתן להסיק מכך מסקנות חשובות להמשך ביצוע העבודה על הקטע בצורה נכונה ולא להיות מושפעים על ידי הגברת עוצמה בלבד.

    התאמה של שחרור/התקף לפי קצב המוזיקה
    פרמטר שחרור/התקף מתפקד בדיוק כמו במכשיר ה-קומפרסור. רוב מכשירי הלימיטר מכילים רק מהירות שחרור אך ישנם כאלה אשר מכילים את שניהם.
    * אם מהירות התקף תהיה מהירה מידי = ה-Transient (זמן התקף של הצליל עצמו) יידחסו באופן דרסטי, לדוגמא: התופים ישמעו דחוסים ללא התקף.
    * מהירות השחרור (באופן כללי) צריכה להתאים לקצב המוזיקה.

    כיוון של נקודות החלוקה: Low | Low-Mid | High-mid | High
    כיוון עוצמת ה-limiting לפי חלוקה של תחום תדרים.
    לדוגמא: אם תחום התדרים הגבוהים (שירה, תוף HH וכו') במיקס חזק מאוד לעומת שאר הספקטרום:
    1 ניתן להוריד את עוצמת ה-EQ בחלק זה של הלימיטר (בלבד)
    2 להגביר את עוצמת הויסות בחלקים אחרים + להגביר EQ בתדרים אלו לפי הצורך.
    לצורך ההדגמה, אני בקיצור רב ממחיש לכם את היתרון של מכשיר זה וכיצד הוא יכול להועיל לעומת לימיטר רגיל.
    * סוג כזה של לימיטר דורש הבנה עמוקה, סבלנות והרבה ניסיון בתחום. רצוי מאוד: ללמוד, להתנסות, לטעות ושוב לטעות עד שאתם תבינו

    עד כמה חזק אנו אמורים להגיע?
    זהו נושא מאוד רגיש. קל מאוד לסובב את כפתור עוצמת הכניסה כך שכמות הדחיסה תהיה "מטורפת".
    אך האם הקטע שלכם עכשיו נשמע:
    1 ללא שום מרווח דינמי?
    2 עם דיסטרושיין חזק?
    3 נשמע דחוס ללא שום יופי?
    הטריק הוא להגיע כמה שיותר חזק אך ללא עיוות בסאונד ולשמור את (ככל האפשר) על מרווח דינמי.
    תהליך מאסטרינג מקצועי אינו מיועד רק לשם הגברת עוצמה.
    אני מכיר קטעים מהשוק המסחרי אשר הגיעו לעוצמת סאונד של 8.2 RMS. האמת, זה נשמע דוחה!

    ביצוע Dithering
    רק במידה ואתם מייצאים קובץ אשר נמוך בכמות ה-bit-depth לדוגמא:
    ירידה מ-32bit ל-24, 16 או קובץ mp3 וכו' = חשוב לבצע פעולה זו ממש לפני ייצוא הקובץ.
    אולי רבים מכם לא יבחין בהבדל בשמיעה ראשונה או חמישית - אך תאמינו לי זה משפיע וחשוב.
    אם פספסתם סעיף זה במאמר - חזרו למעלה ותקראו שוב.

    אין שום צורך לבצע Normalize
    Normalize גורם לכל נקודות ה-Peak להגיע עד ל-0Dbfs. אתם לא תרוויחו עוצמה יותר חזקה על ידי כך!
    כל אנשי המאסטרינג המקצועיים אינם מבצעים פעולה זו וכך גם אתם לא צריכים.
    נהפוכו, כבר בתחילת תהליך limiting (כמו שאני רשמתי קודם לכן) אני מוריד את עוצמת היציאה במכשיר ב- 0.2 עד 0.5 DB.
    המטרה - כמה שפחות נקדות Peak בקטע כולו!

    לבצע מבחן A/B
    לאחר שאתם מסיימים פשוט לעשות מבחן A/B עם קטעים מסחריים מאותו סגנון מוזיקלי שאליו אתם עובדים.
    אם הקטע שלכם נשמע איום ונורא - אני חושב שצריך לבדוק האם המיקס שלכם בסדר...?
    אם זה נשמע טוב, אך צריך תיקונים - זה הזמן לחזור על התהליך עד אשר תגיעו לאן שאתם חפצים.


עוד כתבות שיעניינו אותך

פיתוח קול - כן או לא?

מושגים בסאונד

מושגים בסאונד | שיטות מדידת | מבנה גל אודיו | הקלטה אנלוגית/דיגיטלית ועוד

כיצד לשמור על הקול, למנוע צרידות ואם לא ניתן, מה עושים?

המדריך המלא - קומפרסור

כיצד להשתמש בקומפרסור? - כל הטיפים והמידע המקצועי לשימוש והבנת הקומפרסור

משחק חידון בנושא סאונד והפקה - ענה על 10 שאלות וקבל ציון

חידון בנושא סאונד

משחק חידון בנושא סאונד והפקה - ענה על 10 שאלות וקבל ציון

רשימת תרגילי פיתוח קול לאימון אישי בבית

המדריך המלא - אקולייזר

כל מה שאתה צריך לדעת אודות מעבד הסאונד - אקולייזר

כיצד להגיע לייחוד קולי, מה הכוונה מאחורי מילה זו - וממה חשוב להיזהר?

המדריך המלא גייט

כיצד ומדוע להשתמש במעבד הסאונד Gate/Expender - המדריך המלא

כיצד להתמודד עם פחד קהל - כל הטיפים החשובים

המדריך המלא: ריוורב

כל מה שאתה צריך לדעת אודות מעבד הסאונד - Reverb

כל הטיפים לבחירת מורה לפיתוח קול ומה חשוב לדעת

המדריך המלא: delay

כל מה שאתה צריך לדעת אודות מעבד הסאונד - Delay

כיצד להתמודד עם פחד קהל - כל הטיפים החשובים

"מלחמת הרעש"

YouTube התחילה לבצע normalisation על קבצי השמע שלכם!



אם אהבתם את המאמר, אתם מוזמנים לשתף

מוזמנים לשתף. יש לכם שאלות? צור קשר


מוזמנים לשתף אם אהבתם את המאמר


אקולייזר